דיני חוזים

פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)" או "החוק") מסדיר את נושא הפגמים בכריתת חוזה. נושא הפגמים בכריתת חוזה עוסק

חוזה יכול להיעשות בכל צורה שהיא שכן רצון הצדדים המתקשרים שולט גם בנושא הצורה. חוזה יכול שיעשה בעל פה בכתב או בכל צורה אחרת. על

דיני הסיכול מסדירים את המצב המשפטי בין הצדדים לחוזה בקרות אירועים בלתי-צפויים. פגעי הזמן בחוזה יכולים לנבוע מנסיבות פניומיות אשר קשורות בהפעלה שלו על ידי

הרעיון אשר מנחה את הוראת העושק בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)" או "החוק") הוא מוסר וצדק חברתי. בשונה מעילות הביטול

עיקרון חופש החוזים הוא העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בעולם החופשי. עיקרון זה מהווה בסיס לכלכלה חופשית ולמסחר. העיקרון כולל בחובו את חופש ההתקשרות, החופש

עיקרון תום הלב בדיני חוזים חל הן על התקופה הטרום-חוזית, שלב המו"מ והן על התקופה החוזית ואולי גם לאחר פקיעת החוזה. עקרון תום הלב חל

בחוזה הדדי מוטלים על שני הצדדים חיובים מולם זכויות חוזיות. חיובי הצדדים יכולים להיות עצמאיים אחד מהשני, מותנים האחד בשני או שלובים זה בזה. שעה

סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי) עוסק בדיני הטעות. הסעיף מבחין בין טעות יסודית אשר ידועה לצד השני לבין טעות יסודית שאינה ידועה לצד השני.

הכפייה החוזית המוזכרת במסגרת הוראות סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)" או "החוק") מקבלת פירוש רחב ככוללת כל פגיעה

תנאי בסיסי ליצירת חוזה הוא גמירת דעתם של הצדדים להתקשר זה עם זה בחוזה המסוים. המדובר הוא במפגש הרצונות של הצדדים והסכמה הדדית להתקשר. כאשר